849סוף טוב-ענת גוב-תיאטרון הקאמרי
צילומים-אלי ליאון
הקאמרי מציג כעת את המחזה החדש של ענת גוב-"סוף טוב"
זה מחזה הכתוב כתיבה שנונה ואינטליגנטית.התוכן שלו מדכה אך הוא מוגש בצורה בידורית,מרתקת,מרגשת וטובה.
יש בו פיזמונים,ריקודים,הומור,משחקי מילים.זהו נסיון מוצלח ביותר להציג חולים ממחלה ממארת וסופנית בצורה שלא תיראה כל כך איומה.
זהו מחזה מציאותי מאוד שנוגע לרבים כאשר כל אחד מתיחס אליו בצורה אחרת.
הרבה שאלות מתעוררות במחזה .מה עדיף 'להוסיף עוד כמה שנים לחיים או לקצרם כדי לא לאבד בסוף צלם האנוש.
יש זכות לאדם על גופו והוא רשאי להחליט לקצר את חייו ולמות בכבוד.
למחלקה בבית חולים מגיעה אישה-טליה- ענת וקסמן חולה שזה עתה התקבלה למחלקה.החולה הנה שחקנית מפורסמת אשר רוצה לשמור על פרטיות ואינה מספרת על מחלתה.
היא מגיעה למחלקה כדי לקבל עירויים שיאריכו את חייה.
לאחר שהבינה מה מצפה לה בהמשך הטיפול היא מחליטה שעדיף לה לסיים ב"סוף טוב"ובכך גם לקבוע את גורלה.
אני מסיים כל כתבה בפרפרזה "לראות או לא לראות"המחזה הזה אינו עוסק בשאלה להיות או לא להיות אלא בשאלה איך להיות.באיזו צורה לחיות את שארית החיים.
במחלקה שלוש נשים המיצגות כל הרכבי האוכלוסיה.דתיה,ניצולת שואה ובורגנית.הרכב אוכלוסיה המזכיר שהמחלה יכולה להתגלות אצל כל אחד.
במחשבה מה מצפה לה ואיזה חיים יהיו לה, טליה מחליטה החלטה אמיצה לא להמשיך בטיפול וכך לקצר את חייה בידעה את הצפוי לה אם חייה יתארכו.
הצוות אינו מוכן בתחילה לקבל החלטה כזו וגם שאר החולות.
עדנה מזי"א ביימה את ההצגה ברגישות,בתנופה, בימוי הנוטה לבדר. נושא ההצגה רציני.זהו נושא שלא כל אחד רוצה לדבר עליו אך גוב התגברה על נקודה זו ומדברת בגלוי ובאומץ.
כל זה אינו עושה את המחזה ,למרות קטעי ההומור והבידור הרבים, לקומדיה והנושא הרציני נידון בכובד ראש ובצורה קלילה ולא מעיקה יתר על המידה.
משחקם של השחקנים המשחקים את תפקידם בהתאם לכך טוב מאוד.
התרשמתי מאוד ממשחקה של ענת וקסמן בתפקיד של החולה החדשה.היא בעלת טמפרמנט ,היא פזיזה אך החלטותיה מחושבות היטב והגיוניות ביותר.
היא מבינה את מצבה והחלטתה, למרות דעתם השונה של הרופאים והחולות האחרות, הן החלטות שאינן ניתנות לערעור.דעתה שקולה והתקבלה במלוא התבונה.
רות אסרסאי בתפקיד האחות נהדרת.היא תקיפה,אנושית ומנסה לעזור בכל דרך שהיא.
שלוש החולות שיושבות כל הזמן בכיסא הטיפולים זהרירה חריפאי המלאת חיים ,שרית וינו -אלעד ורוני שובל טובות מאוד.
יפתח קליין בתפקיד הרופא תקיף,ברוטלי.הלא מתחשב כביכול הנו אנושי ביותר,שומע ברצון החולה ומשוכנע שזו הדרך הטובה ביותר לעזור לה.משחקו נהדר.
רוני שובל כאישה הדתיה נהדרת בחוכמתה והתפרצויותיה ובעצותיה הנבונות והיעילות.
אלחי לויט מצויין בתפקידיו האפיזודיים כמעצב פיאות,הסרטן,יוסי ואח'
אין לשכח גם את ליאור רוכמן בקסמיים שלו שחתך אדם חי לשניים על הבמה.
משתתפים עוד בתפקידים שונים הגר דנון,דורון ישינסקי,גילה פוליצר,רועי קקון ומתן רכליס.
את המוסיקה העליזה והמילים כתב שלמי שבן. את התפאורה והתלבושות הנאות בהן שלטו הצבעים הבהירים העליזים והשמחים עיצבה אורנה סמורנובסקי ואת הכוריאוגרפיה ההופכת את כל צוות בית החולים לרקדנים מצויינים עשה יחזקאל לזרוב.את ההדרכה הקולית המצויינת של השחקנים השרים את השירים השזורים לאורך ההצגה עשתה דוקי עצמון.
המחזה מלא בהומור אך בשום שלב הוא לא עבר את הגבול והטעם הטוב.הוא היה במידה, מתחשב בנושא הרציני והקהה אותו במקצת מבלי לגרוע מרצינותו.
לראות או לא לראות:הצגה מצויינת המעוררת להרהורים רבים,דנה בדרך הקלה והבידורית בשאלות שכל אחד עלול להקלע בהן.מומלץ בפה מלא.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 3/8/2011 11:21
אלי
elybikoret@gmail.com
03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר.
ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10 אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו.באתרי אפשר גם לראות תמונות רבות מהאירועים עליהם כתבתי.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il
